מאמרים

תכונה שנהפכת לאופי

לבני האדם יש תכונה, שנהפכת עם השנים לאופי, מייצרים לעצמם כמו תוכנה בראש, תפיסה על העולםהחומרי-תפיסה שלילית, על כל צעד שהאדם האחר עושה האדם ממול. האדם הקרוב או הרחוק אליכם, הרבה אנשים כועסים על אופי ההתנהגות של האחר, יש כעס,קנאה, האגו שלנו הרבה פעמים מתערב בלי שנשים לב, התת מודע שלנו מייצר ישר מנגנון של תקיפה.ברגע שנשתחרר מהאגו שלנו, אנחנו נבין את הדבר הכי חשוב.איך לקבל את האדם האחר ללא כל שיפוט, ללא כל כעס.לקבל אותו כמו שהוא. בני האדם נורא ביקורתיים תמיד אוהבים לבקר אחד את השני, אפילו עת עצמם. (מה יגידו עלי הלבוש שלי מה יגידו על השיער שלי)(וההפך מה האדם הזה אוכל, מאיפה האוטו היפה הזה)(הוא עשה לי את זה בכוונה, זה כל כך מעצבן אותי)בני האדם שונים אחד מהני, אנחנו נולדים על DNA שונה,המערכות שלנו בגוף שונות אחת מהשניה,הרגשות שלנו שונים,כבר שאנחנו נולדים, אנחנו הכי מיוחדים בעולם.אין בני אדם שנולדו אותו הדבר. לכן תמיד יהיו אנשים שונים אחד מהשני, והרבה מאוד פעמים יש ביקורתיות אחד כלפי השני כי יש ציפיה שהאחר יתנהג כמו שאנחנו רוצים, או שלא יעשה כלל דברים שלא מתאימים לנו,אבל ככה נולדנו. תמיד יקרה משהו שלא נעים לנו כי אנחנו בחרנו לראות את הגישה הזו לא כמו שאנו רוצים. והסוד הוא לקבל כל אדם כמו שהוא, ללא כל שיפוט ללא כל ביקורתייות ללא כל כעס ועצב.ברגע שנבין שאין צורך לשפוט אחד את השני ואת המעשים.החיים שלנו יהיו מאושרים. זה הקסם לראות ולקבל כמו שרואים באהבה.לחיות כאן ועכשיו

אמונה עצמית

לאחרונה עולה מולי הנושא של האמונה העצמית אצל הרבה אנשים, מספר רב מאוד של אנשים מספרים לי סיפורים. מאז שאמרו לי שזה לא יצליח לי כי לאף אחד לא הצליח, זה לא יעבור לי כי לאף אחד זה לא עובר, מאז הגיעה לי החרדה והאמונה שלי ירדה להאמין בעצמי.אנשים אחרים קרובים או רחוקים, אנשים כאלו שמעלים מילה כזו שיכולה לגרום נזק רב לאותם האנשים הקרובים אליהם, בלי להשים לב, מורידים את האמון באנשים הקרובים אליהם, האנשים אשר מאמינים בעצמם כבר מהרגע הראשון להצלחה, ומגיע האדם הקרוב/רחוק אליכם ואומר המחלה הזו לא תעבור אצלכם כי היא לא עוברת. הדעה הזו היא שגויה חד משמעית! כל אדם שונה בפני עצמו, לכל אדם יש את סוג הדם שלו, כל אדם נולד אם גנטיקה משלו, כולנו בני אדם שונים כבר מרגע שאנו נולדים לעולם אף אחד אינו דומה לאחר, מספר רב של אנשים שהחליטו לוותר גורמים לאחרים לאמין שאין להם סיכוי.הכל תמון ברצון האישי, האנשים אשר הפסיקו להאמין בעצמם האנשים אשר החליטו לוותר מהאמון האישי, אתם הרבה יותר חזקים מזה תאמינו בעצמכם אתם מיוחדים בפני עצמכם, לפעמים קורה שהאדם האחר זה שמוריד לכם את האמון האישי בעצמכם עושה את זה בלי כוונה, מהפחד להתמודד לבד עם מה שאצלו, הפחד והבריחה גורמת לראש שלו להגיד את המילה את/ה לא תצליחי, ואתם צריכים להגיב בדרך שונה להתקרב אליהם לחייך באמונה שלמה ולהגיד אני אצליח, אני יכול/ה המחלה הזו תעבור לי, אני אתרפא אתם תחוללו שינוי גדול בעצמכם, ויותר מיזה, תהפכו את הדעה של אותו האדם שבלי כוונה ניסה להוריד לכם את האמון שלכם בעצמכם.  כל דבר יקרה שתאמינו בעצמכם, האדם הוא אנרגיה, היקום הוא אנרגיה, ברגע שהאדם מבקש ומתכוון בכל ליבו. אל מה שהוא רוצה, היקום אוסף את כל העוצמה שלו וישלח לו את הבקשה שלו.היקום מגיב לא למילים, אלה להתבוננות פנימית. תאמינו בעצמכם אתם במקום הנכון אתם בדרך הנכונה אתם תצליחו. אתם הוא האנרגיה הכי גדולה ביקום. באהבה רבה אליכם סטס.​

למה אנשים במתח?

לאחרונה אני פוגש מספר רב של אנשים, אנשים שגרים בסביבה מאוד נעימה ופסטורלית, סביבה שהטבע נוכח בה, הציפורים מצייצות,האויר צח-כזה שאפשר להרגיש שהוא מקרר את כל מערכת הגוף.  הטבע ירוק, ירוק שגורם לרוגע. ההר ממול מסמל את השלווה והיציבות. לנוכח כל השלווה הזו, האנשים האלו במצבים של מתח, סטרס, וחוסר איזון רגשי. אז מה קורה פה בעצם ? מי שמתבונן מהצד שואל את השאלה - איך אפשר להיות בסטרס ומתח במקום כו נפלא ומופלא? התשובה היא שמספר רב של האנשים שנשאבים לעולם החומרי , בלי לשים לב. ובלי להתכוון. שוכחים מהסביבה, שוכחים ממה שהטבע והמגורים יכולים להציע להם. הכל נעלם להם מיום ליום, הזמן נעלם להם בין הדקות, השעות והימים.הרדיפה אחר העבודה, אחר הפרנסה, הטלפונים ששואבים את הזמן הזה, הקניות המיותרות, הבריחה מעצמנו, הילדים,הכסף, וגם רדיפה אחר האושר. בכל המסע הזה בחיינו האישיים, יש סדר עדיפויות. ואנחנו בוחרים לאן ללכת במסע שלנו.האנשים הרוחניים, הנפש הרוחנית.האדם הרוחני יכול להיות מאוד חומרי חיצונית, אך פנימית נפשו היא רוחנית.האדם הרוחני השני יהיה רוחני גם חיצונית וגם פנימית. האדם החומרי הוא יהיה חומרי מבחוץ וגם מבפנים, כזה שיפחד לדבר על הנפש, כזה שלא יעז ״לגעת״ בנפשו, כזה שלא יעז לעשות מדיטציה, כי זה יהיה בזבוז זמן עברו, כזה שיחיה עם הכאב, אז הוא יעדיף חדשות במקום, או לצאת לפאב או כל דבר אחר. האיזון האידיאלי הוא בין העולם החומרי ובין העולם הרוחני 50% רוחניות 50% חומריות .אז מה שאנחו צריכים לעשות זה בעצם, לעצור רגע.רגע התבוננות פנימית, רגע לתת לנפש לדבר ולעצור את המחשבות.לראות לאן אנחנו נשאבים, איפה החוסר איזון ומה חסר לנו, האם אנחנו בצד החומרי יותר?אז נלך לצד הרוחני, ואם אנחנו בצד הרוחני יותר ? אז נלך לחומרי. לדעת שבמרחק נגיעה יש את השקט, את הטבע, את הרוגע והשלווה האצילית.האדמה - העצים - הציפורים - הנהר - הרוח - וכל מה שהיקום מוסר לנו. אנחנו רק צריכים לגשת לשם, ולפעמים להתבונן על עצמינו. באיזה מקום בחיינו האישיים אנחנו נמצאים. ולהחזיר את האיזון הפנימי שלנו, לא להישאב לעולם החומרי.אנשי הרוח נשאבים בקלות לעולם החומר. אנשי החומר מפחדים להישאב לעולם הרוח, ונשארים ברוב הזמן בחומר.זה השיעור שלנו להיום.לדעת לשמור על איזון בין העולם הרוחני לחומרי.לתת זמן לעצמנו, להגיע לאיזון פנימי 50% רוח 50% חומר. מי ייתן ונחיה באהבה בשלום ובבריאות טובה.​

פחד

בשנים האחרונות אני נתקל, בחברים, בני משפחה, מטופלים,אנשים שעברו בדרך. אם פחד. פחד מהשינויים של הגוף. כל שינוי שהגוף עושה אם עצמו, מפחיד אותם,זה יכול להיות כאב, זה יכול להיות תחושה מוזרה, וזה יכול להיות תופעה שאין לה הסבר. תראו. הגוף שלנו בנוי ממערכת גדולה מאוד. ובכלל גוף האדם זו המכונה הכי גדולה עלי אדמות. נדמה את הגוף לרכב, אנחנו מקבלים רכב חדש מהחבר'ה, ואין לנו חשש מתקלות לתקופה ארוכה. לאחר מספר שנים הרכב נהפך להיות קצת יישן, ואחוזי התקלות שלו עולים.עכשיו, אנחנו רגילים למשהו חדש ללא תקלות, אף אחד לא אוהב תקלות. בבוא הזמן גם הרכב מגיע לזמנו ומתחיל לעשות תקלות. תבינו שכל רכב כבר שהוא יוצא מהיצרן הוא יוצא אם "ארגז תקלות" לעתיד. ואז חשוב לתחזק אותו בשביל שהוא ישרוד. חלקי חילוף מים שמן ועוד. ככה הם בני האדם, כבר שנולדנו קיבלנו חיים, ואם החיים האלו אנחנו מקבלים ארגז קטן שמיכל בו אולי כאב בשלב מסוים או מחלה, להמשך החיים. מי שגודל ללא כל כאב עד השנים המאוחרות שלו, מפתח אמינות לגוף שלו ולא מוכן לקבל כאב,מחלה. התמודדות. האחיזה בגוף גורמת לחרדה, מודעות יותר מידי גורמת לחרדה. לחקור את התופעה גורמת להרהר במחשבות, ואז המחשבות מביאות את החרדה. הראש שלנו לאט לאט בונה לעצמו תוכנה של פחד, וכל שינוי בגוף גורם כבר אוטומטית לפחד ללא שליטה.  החדשות הטובות שאפשר לתקן את זה. ולזה נחוץ זמן, התמדה, עבודה עצמית, ואמונה. אז תראו, קודם כל תקבלו באהבה, כל כאב, כל תחושה שמגיעה אליכם.ותבינו. שזה רק הראש זה שמפחד. הרגש הוא טוב.אבל הראש זה שמתחיל לדבר ולחשוב על הנורא ביותר, אבל זה רק הקול הפנימי שלכם.הוא זה שמקביל אותכם. תבינו שהכל בסדר החיים יפים מותר ליהנות ולחייך.וכמובן שאם נחוץ ללכת לרופא, או כל יעוץ רפואי אחר אז חשוב.כי כמו שהרכב זקוק לתחזוקה, גם הגוף זקוק לרופא. בשיטה שפיתחתי free heart אני מלמד להבין, שמגבלות היחידה נמצאת בראש בלבד.אני מאמין שלא באנו לעולם לסבול, ולא מקובלת עלי הגישה "תלמד לחיות עם זה"הטיפים שלי אליכם זה לעשות מדיטציה, ולהרגיע את הרוח. לעשות סדר בראש.י וגה לאזן את הנשימה, והאיברים.ותבינו, שהכל בסדר ומותר ליהנות ולחייך והחיים יפים.​

מחשבות בראש

​בתקופה האחרונה, אני מקבל פניות מאנשים. ליפני השינה הראש חושב, ומריץ מחשבות, מה היה לא בסדר בעבודה, מה יהיה אם המינוס בבנק, מה לגבי המבחן בעוד שבוע, איך אני יעבור אותו אם אני לא מצליח לעבור את הלילה. ומה לגבי הניתוח שאני יעבור בעוד חודש. לבני האדם יש תפיסה. הם בונים לעצמם תוכנה בראש של מחשבות שחזרות על עצמם. אך אלה לא המחשבות חוזרות על עצמם. זו "התכונה" שאנחנו בונים לעצמנו (הדאגה) הראש מתרגל לדאגה, והוא הופך להיות מודאג כל הזמן. ובנוסף אתם דואגים מזה שאתם דואגים, מה שגורם לכם לדאוג עוד יותר. מה שמביא אותכם במצב מסוימים לאי שפיות, הלא כן ? אתם לא יכולים לחשוב על שום דבר אחר כי הראש כל הזמן מודאג, ופתאום צצים דברים שלא חשבתם שהם מעניינים, הופכים להיות לחלק מהצומת לב שלכם. ואם אתם רוצים להמשיך להיות שפויים אתם חייבים להפסיק לחשוב כל הזמן. אתם חושבים על מה יקרה מחר ומה קרה בעבר. אבל בזמן שאתם צפים במחשבות של העתיד והעבר, אתם לא חיים את הרגע, אתם מפספסים את הרגע של כאן ועכשיו. העתיד הוא לא קיים, יש את הרגע הנוכחי בלבד, כאן ועכשיו. רק המחשבה יכולה להיות בעתיד. שלה אין שום משמעות ושום מקום אצלנו, כי בדרך לעתיד יש כל הזמן שינויים. העבר נשאר מאחור, אין טעם שנחזיר אותו אלינו. אין בו תועלת. חוץ מזיכרונות טובים שגורמים לנו להבין דברים, יותר טוב בהווה. וההווה הוא כאן ועכשיו אין בו לא עתיד ולא עבר. יש בו כאן ועכשיו רגע מתמצית החיים. אז איך אנחנו מרגיעים את הראש הזה? הרבה אנשים מחפשים דרכים להשקיט את הראש לברוח ממנו, לברוח מהמחשבות, 30% מבני האדם לוקחים כדורי שינה בשביל לנטרל את הראש לגמור את הכוחות ולהירדם.שאר בני האדם הולכים לישון עם מוזיקת רקע,חלק אחר של בני האדם מדליקים TV ברקע,כל אחד מחפש את הדרך שלו לברוח מהראש, אם זה ספר, אם זה מוזיקה, או כל דבר אחר. המתרה היא לא לברוח מהראש, להיות לצידו. הבריחה היא מעצמך.אז הפתרון לזה קודם כל לא לברוח.הדבר השני לא להתנגד ולהילחם במחשבות, זה רק יעשה את זה יותר גרוע. זה יהיה כמו לכבות מים עם מגהץ.המחשבה שעולה היא חולפת כמו ציפור בשמיים.מדיטציה עוזרת לעשות סדר בראש. ולהרגיע את המחשבות.יוגה מאזנת את הנשימה והאנרגיה באיברים והגוף.תזונה משפרת את האנרגיה של הגוף.אל תברחו מעצמכם תנו לעצמכם את צומת הלב המלאה, כי החיים יפים ומותר ליהנות ולחייך. מי ייתן ונחיה באהבה שלמה ובבריאות שלמה.

אתה יכול להרשות לשכלך שקט?​

האם אתה יכול להרשות לשכלך להיות שקט ?האין זה קשה ? כיוון שהשכל מרגיש כמו קופיף-קופץ מעלה-מטה ומקשקש כמו קופיףכל הזמן ! מהרגע שלמדת לחשוב אינך יכול להפסיק.ומספר רב-מאוד של אנשים מקדישים את חייהם להעסיק את שכליהם ומרגישים חוסר-נחת בנוכחות שקט (עצמם)כשאתה לבד, נאמר בחדר המתנה לרופא אולי מאוד לא מענייןכשאף אחד לא אומר שום דבר, או אין מה לעשותבאה דאגה-יש מעיין מחסור בהסחת-דעת אני נשאר לבד עם עצמי ואני רוצה לברוח מעצמי , אני תמיד רוצה לברוח מעצמילכן אני הולך לקולנוע לכן אני קורא ספרי מסתורין לכן אני יוצא להכיר בנות אני יוצא למועדונים או כל דבר אחר שאנו עושים,(אני לא רוצה להיות עם עצמי)אני מרגיש מוזר.. ובכן..אז למה אתה רוצה לברוך מעצמך? מה כל כך רע בזה?כיוון שאתה מכור למחשבות זהו כמו סם-ממכר מאוד ומסוכן.חשיבה כפייתית ועוד ועוד ועוד ועוד כל הזמן. זה הרגל מגונהאתה ממשיך לספר לעצמך מי אתה, איפה אתה, מה מתרחש, כמה זה טוב כמה רע זהקורא את עיתון שכלך .אתם יודעים איך הרבה אנשים מחזיקים עיתון ,העיתון קורא אותם לא הם קוראים אותו, העיתון נועד לקרוא אותך טיפוגרפיים, אנשי העיצוב, מחשבים בדקדקנות איך למשוך את עינך מקצה אחד לאחר שלו, אז יש קושי בעצירת הפעולה הזו ואתה באמת צריך לעצור אותה אם אתה רוצה להיות שפוי,כיוון שאם אני מדבר כל הזמן אני לא מקשיב למה שיש לאף-אחד אחר לומרואני מגיע למצב שאין לי מה לדבר עליו מלמד הדיבור שלי. וכן בדיוק באותה הדרך, לא אם אני חושב כל הזמן לא יהיה לי שום דבר לחשוב עליו מלבד מחשבות.וזו הטעות האקדמית כשמתווספים ספרים לספריה הרבה ספרים שמתווספים לספריה הם ספרים על ספרים הם לא בהכרח ספרים על החיים חלקם כן, אבל רוב הספרים, בעיקר עבודות הדוקטורט וזה לא מוביל אותנו כל כך רחוק, אז על מנת שיהיה לנו על מה לחשוב, יש זמנים שאנו פשוט צריכים להפסיק לחשוב,. ובכן כיצד עושים זאת ? הכלל הראשון הוא , "אל תנסה להפסיק". מכיוון שאם תנסה זה יהיה כמו לנסות לחליק מים סוערים עם מגהץ, וזה רק יגרום לעוד הפרעה, אז באותו האופן ששלולית מרגיעה את עצמה שמניחים לה, אתה צריך לדעת כיצד לעזוב את שכלך במנוחה. הוא ירגיע את עצמו . אני אומר שהאנחנו יוצאים מאיזון לפעמים ממעשים-שלנו-של אחרים-רגשות-חיים משונים.חזרה של נשימות והאזנה אליהם .יוגה( מדיטציה )רפואה טבעית היא מקור לפתח הדלת חזרה למקור הלב וההבנה.אני פה בשבילכם-ואתכם באהבה שלמה. אלן ווטס.​

תופעת הדאגה

ובכן אחת התופעות המוכרות לנו ביותר היא תופעת הדאגה.הרופא אומר לך שאתה צריך לעבור ניתוח.וזה סודר באופן כזה שכולם מתחילים לדאוג מזה באופן אוטומטי.אך מאחר שהדאגה גורמת לחוסן תיאבון וחוסר שינה ,זה לא טוב לך. אז הרופא אומר לך לא לדאוג.מכיוון שהוא רוצה שתגיע לניתוח בבריאות טובה נינוח וכו' .אבל אינך יכול להפסיק לדאוג –ולכן אתה מודאג בנוסף, מכך שאתה דואג.ולכן לא תהיי במצב טוב על שולחן הניתוח.ואז, בנוסף לכך, מכיוון שזה די אבסורדי אתה כועס על עצמך מכך שאתה עושה זאת.אתה מודאג מכיוון שאתה מודאג מכך שאתה דואג .זהו מעגל אכזרי. אחת הדרכים לעזור לעצמכם ברגע דל דאגה היא הנשימה .נשימה היא הכי עוצמתית ביקום .אדם יכול לסבול כאב-אח אדם לא יכול אף לא לרגע ללא נשימה .ברגע של דאגה – תמצאו לכם רגע של שקט מסביב לכל הרעש – ותנו לעצמכם 5 דקות של נשימות עמוקות . אלן ווטס.​

אז מה הן התרופות שאנחנו מקבלים?

תראו, בתקופות העתיקות יותר-לא היו מפעלים, לא היו כימיקלים.לא היה את כל מה שיש עכשיו. המקורות הגדולים לא היו כלל- המחשבה על גלגול הכספים לא הייתה .מרבית מאכלוסיה היום חיים על תרופות, וטבע האדם הוא לא לקבל את הכימיקלים לגוף.הגוף שלנו לא יודע להתמודד אתם-לכן יש תופעות לוואי.אז איך הדור הקודם שלנו טיפל בעצמו ?ואיך הם חיו כל כך הרבה-והיו מאושרים עליזים ושמחים.כל הטכנולוגיה "המשוכללת" שלנו לאן קידמה אותנו ? ליותר מחלות בהווה-מאשר בעבר. להשאיר את תפקוד המוח והחשיבה בצד. לחיות את העתיד -במקום לחיות את הרגע.להוציא את הסלולרי ולחשב מספרים במקום לחשוב רגע ולתת למוח לעבוד.לעבור מעבר חציה ולהיות שקוע במסך של הסלולרי.כמו כן, היה את הטבע , ואיך "תרם" לנו הטבע ? הצומח, החי, הנראה והלא נראה.הגוף שלנו לא בנוי להתמודד עם כימיקלים (סם) נניח ואנו מגיעים לרופא משפחה מגיעים אליו עם תלונה אומרים לו אני בדיכאון/חרדה.הרופא (רפואה קונבנציונלית) מתחיל תשאול קצר–ואז בדיקה פיזית.ונותן מרשם למטופל, ברוב המקרים מרשם לתרופה פסיכיאטרית .המערכת שלנו בנויה להתמודד עם הטבע. יש לנו רגשות, אנו יוצאים מאיזון וצריך לרדת לשורש הבעיה. משהו בנו-ברגשות שלנו יצא מאיזון זה לא קורה סתם ללא סיבה הלא כן ?. אז מה הוא כדור? הכדור הוא תוצר של כימיקלים שלא מגיע ממקורות טבעיים.באופן לא מודע שלנו, כלפי הרגשות והתפיסות שלנו .הוא משתיק את המוח, וגורם לבריחה העצמית –לכולנו יש את הקול הפנימי "עורב המחשבות" זה שתמיד מדבר ואומר לנו מה עשינו לא בסדר, וכמה זה לא טוב היה וכולי, כל הדאגות מגיעות ממנו. הכדור הזה משתיק את המוח שלנו את הבריחה מאני העצמי שבי. ולמה שנברך מעצמינו כל החיים ?האין זה הגיוני-כלל לא . המתרה להגיע לשלווה פנימית – ואיזון.הבחירה של דרכי הטיפול היא של ליבכם . ובאחריותכם בלבד.נולדנו לטבע, וכן אנו יכולים לעזור לעצמינו בעזרת רפואה טבעית . בדרך הבריאה והבטוחה. ללא תופעות לוואי.אל תלכו לרופא רק שכואב לכם, שהגוף והנפש זועקים לעזרה.אל תתנו למחלות להתפרץ, תקדימו אותם. חשוב לתחזק את הגוף גם שלא חולים. אין דבר כזה פתאום דיכאון-אין דבר כזה פתאום פריצת דיסק. דרך חיים-ובחירה, זה הנתיב שיאיר לצדכם ולהמשך אורך החיים .אומנות הריפוי מגיעה מהטבע, ולא מהרופא. לכן הרופא חייב להתחיל מהטבע.תלכו לישון מוקדם,תגדילו את צריכת מזונות החי שלכם,תתחברו לאני שלכם,תאהבו את עצמכם,ואת הסביבה-ותעשו יוגה.מותר לחייך ומותר להיות מאושרים . ומותר לחיות עם הטבע כל עוד אנחנו קרובים.​

טמפלט מאמרים

טקסט רץ של המאמר

אני רוצה להעביר לכם מסר

אני רוצה להעביר לכם מסר. מרבית האנשים שחלק גדול בלא מודע שלהם .רואים את החיים בזמן פסיכולוגי . זמן שלא קיים. תפיסה לא מציאותית של החיים, הוא הבסיס לפחד,אנשים לא מוכנים לחיות-אנשים לא מוכנים למות .זה כל הקיום שלהם כרגע, הפחד הוא פשוט בגלל שאתה לא חי עם החיים.אתה חי ב-mind( מחשבות ) שלך, הפחד שלך הוא תמיד מה הולך לקרות ברגע הבאכלומר שהפחד שלך תמיד על משהו שלא קיים , אם הפחד שלך הוא על הלא קיים הפחד שלך הוא 100% דמיוני , אם אתה סובל מהלא קיים , זו סוג של אי שפיות ,אז אנשים עשויים להיות ברמות שונות של אי שפיות ,אבל אם אתה פוחד או אם אתה סובל ממשהו שלא קיים, זה נחשב לאי שפיות הלא כן ? אנשים כל הזמן סובלים או ממה שקרה אתמול ,או ממה שעשוי לקרות מחר, אז הסבל שלך הוא תמיד על משהו שלא קיים ,פשוט בגלל שאתה לא נטוע (משורש) במציאות, אתה תמיד משורש ב-mind שלך.mind חלק אחד ממנו הוא זיכרון .חלק אחד אחר ממנו הוא דמיון ,שניהם הם בדרך אחת דמיון ,בגלל ששניהם לא קיימים עכשיו.אתה אבוד בדמיון שלך , זה הבסיס לפחד שלך. אם אתה נוטע במציאות אז לא יהיה שום פחד.על תחשבו על התשלומים-על החובות-על מה שקרה אתמול-על מה שהולך להיות מחר-תחיו את הרגע הזה . חוץ מימנו אין שום דבר אחר. וגם אם כואב. וגם אם עצוב. תנו חיוך -מותר לחייך והחיים יפים. וגם אם אתם לא מסתדרים לבד והלכתם לאיבוד. תמיד אבל תמיד אפשר למצוא את הדרך חזרה. ותמיד אפשר לבקש עזרה אל תישארו עם זה לבד. כי יש עם מי לדבר.  היקום לא ישלח לכם -שום דבר שלא תצליחו להתמודד איתו .תחיו את הרגע , הוא כל מה שקיים ​

...
...