למה אנשים במתח?

לאחרונה אני פוגש מספר רב של אנשים, אנשים שגרים בסביבה מאוד נעימה ופסטורלית, סביבה שהטבע נוכח בה, הציפורים מצייצות,האויר צח-כזה שאפשר להרגיש שהוא מקרר את כל מערכת הגוף. 

 

הטבע ירוק, ירוק שגורם לרוגע. ההר ממול מסמל את השלווה והיציבות. לנוכח כל השלווה הזו, האנשים האלו במצבים של מתח, סטרס, וחוסר איזון רגשי. אז מה קורה פה בעצם ?

 

מי שמתבונן מהצד שואל את השאלה - איך אפשר להיות בסטרס ומתח במקום כו נפלא ומופלא?

 

התשובה היא שמספר רב של האנשים שנשאבים לעולם החומרי , בלי לשים לב. ובלי להתכוון. שוכחים מהסביבה, שוכחים ממה שהטבע והמגורים יכולים להציע להם. הכל נעלם להם מיום ליום, הזמן נעלם להם בין הדקות, השעות והימים.הרדיפה אחר העבודה, אחר הפרנסה, הטלפונים ששואבים את הזמן הזה, הקניות המיותרות, הבריחה מעצמנו, הילדים,הכסף, וגם רדיפה אחר האושר.

 

בכל המסע הזה בחיינו האישיים, יש סדר עדיפויות. ואנחנו בוחרים לאן ללכת במסע שלנו.

האנשים הרוחניים, הנפש הרוחנית.האדם הרוחני יכול להיות מאוד חומרי חיצונית, אך פנימית נפשו היא רוחנית.האדם הרוחני השני יהיה רוחני גם חיצונית וגם פנימית. האדם החומרי הוא יהיה חומרי מבחוץ וגם מבפנים, כזה שיפחד לדבר על הנפש, כזה שלא יעז ״לגעת״ בנפשו, כזה שלא יעז לעשות מדיטציה, כי זה יהיה בזבוז זמן עברו, כזה שיחיה עם הכאב, אז הוא יעדיף חדשות במקום, או לצאת לפאב או כל דבר אחר.

 

האיזון האידיאלי הוא בין העולם החומרי ובין העולם הרוחני 50% רוחניות 50% חומריות .אז מה שאנחו צריכים לעשות זה בעצם, לעצור רגע.רגע התבוננות פנימית, רגע לתת לנפש לדבר ולעצור את המחשבות.לראות לאן אנחנו נשאבים, איפה החוסר איזון ומה חסר לנו, האם אנחנו בצד החומרי יותר?אז נלך לצד הרוחני, ואם אנחנו בצד הרוחני יותר ? אז נלך לחומרי. לדעת שבמרחק נגיעה יש את השקט, את הטבע, את הרוגע והשלווה האצילית.

האדמה - העצים - הציפורים - הנהר - הרוח - וכל מה שהיקום מוסר לנו. אנחנו רק צריכים לגשת לשם, ולפעמים להתבונן על עצמינו.

 

באיזה מקום בחיינו האישיים אנחנו נמצאים. ולהחזיר את האיזון הפנימי שלנו, לא להישאב לעולם החומרי.אנשי הרוח נשאבים בקלות לעולם החומר. אנשי החומר מפחדים להישאב לעולם הרוח, ונשארים ברוב הזמן בחומר.זה השיעור שלנו להיום.לדעת לשמור על איזון בין העולם הרוחני לחומרי.לתת זמן לעצמנו, להגיע לאיזון פנימי 50% רוח 50% חומר.

 

מי ייתן ונחיה באהבה בשלום ובבריאות טובה.​